לוס אנג'לס היא עיר רחבת ידיים עם שכונות מגוונות, מה שהופך את ההליכה לפחות פרקטית כאופציה להתניידות. אמנם אזורים מסוימים כמו מרכז העיר וחלק מהשכונות מציעים סביבה ידידותית להולכי רגל, אך גודלה העצום של העיר והאטרקציות הפזורות בה לרוב מחייבים מרחקים ארוכים שלא קל לעבור ברגל. בנוסף, התשתית של העיר מותאמת בעיקר לרכבים, והאקלים החם עלול להפוך את ההליכה ללא נוחה במיוחד בחודשי הקיץ. לכן, למרות שהליכה יכולה להיות מהנה באזורים מסוימים, היא אינה הדרך הנוחה ביותר להתנייד ברחבי העיר כולה.

רכיבה על אופניים בלוס אנג'לס יכולה להיות מאתגרת בזכות התשתית הממוקדת ברכב ובשבילי האופניים המפוצלים. אמנם העיר מציעה בעיקר שטח מישורי ואקלים נוח לרכיבה, אבל עומס תנועה כבד ומחסור בשבילים רציפים לאופניים יכולים להפוך את הרכיבה על אופניים לפחות אטרקטיבית. בדרך כלל, רוכבי אופניים סובלים מסיכונים מכבישים מהירים ומשבילי אופניים מוגבלים, דבר שעלול להוביל לתאונות. עם זאת, המאמצים המתמשכים נועדו לשפר את תנאי הרכיבה. לאלו ששוקלים לרכוב על אופניים, חשוב לתכנן מסלולים בקפידה ולשמור על ערנות לתנאי התנועה.

העיר מציעה רשת תחבורה ציבורית מקיפה, הכוללת רכבות תחתיות, רכבת קלה, אוטובוסים ושאטלים המכסים את כל אזור לוס אנג'לס רבתי. מערכת הרכבת של המטרו כוללת שישה קווים, שמקשרים בין אזורים מרכזיים כמו דאונטאון לוס אנג'לס, סנטה מוניקה ולונג ביץ'. האוטובוסים פועלים במספר רב של קווים ומספקים שירות תדיר. מערכת כרטיס ה-TAP מפשטת את תשלום הנסיעה בכל אמצעי התחבורה. למרות שגודלה העצום של העיר עלול להאריך את זמני הנסיעה, הרשת הנרחבת מבטיחה נגישות לאטרקציות רבות. מזג האוויר הנעים בדרך כלל מאפשר נסיעה נוחה לאורך כל השנה, ומגביר את האטרקטיביות של התחבורה הציבורית.